לנצח, להפסיד, לנצח, להפסיד...

נתקלתי לאחרונה בתמונה הזו: "לעתים אתה מפסיד, לעתים אתה לומד". הסתכלתי על הסלוגן המשופץ (והנחמד מאד, תודו...) - ותהיתי למה זה נשמע לי חסר? אז אולי זאת התשובה: פרק א': שלב היאוש - אני נכשל! אני כשלון! אני לא יכול לשאת את זה! פרק ב': שלב ההשלמה - לפעמים אני נכשל. אז מה? לפעמים גם מנצח! פרק ג': שלב הניו אייז' - אני בכלל לא נכשל! אני רק לומד, לקראת הנצחון הבא! פרק ד', שעוד ייכתב יום אחד: שלב ההתפתחות הפנימית - אני בעשיה, אני בהתבוננות. לא באתי לפה לנצח, לא באתי פה לספור כשלונות... אחד העקרונות בתרגול היוגה, שאני מוצאת קשה במיוחד ללמד, הוא עקרון ההתכוונות. זה שאני קוראת לו גם "התכנווננות". מלשון לכוונן. אנשים רוצים לעשות ולהצליח. רוצים לבצע את התנוחה - ולקצור הצלחה בשורת התוצאה. אם יש תרגיל שבו א

העזה לתקופת האביב

קו מחבר בין להיות מעוגן במסורת לבין להיות פתוח לשינוי. בין החיבור של העכשיו למה שהיה בעבר - "בכל דור ודור" - לבין להיות פתוח לשינוי, שהרי גם נאמר "מה נשתנה" , מה עוד שהאביב הזה סביבנו כל עניינו הוא שינוי והיפתחות לדברים חדשים שמתדפקים על דלתנו. בין זה לבין זה עובר לו קו תפר עדין, שהוא קו האיזון שלנו כל שנה. ברוח זו, של הליכה על הקו הדק שבין חשש משינוי הרגלים לבין העזה, אני מעלה בזאת קישור לסרטון קצרצר שבו אני מדגימה ומנחה תרגול של ברכת שמש. מעולם לא היה לי ערוץ ביוטיוב, ולא עלה בדעתי שיהיה אחד, אבל - מי אמר שמה שהיה חייב תמיד להשאר כזה. אז הנה, פתחתי ערוץ. אולי בזכות האביב. שני השגים משמעותיים יש בהעלאת הסרטו הזה עבורי: האחד, עצם זה שנכנסתי למדיה שנסגרתי בפניה עד כה. והשני, שהעלתי סרטון תוך

​© 2014  | 054-4993349 

office@lyoga.co.il  |  ליאת ירון

ליאת ירון

יוגה | תרפיה | הכוונה

  • Facebook App Icon

 תרפיה ויוגה | סטודיו ליוגה בנס ציונה