אחרי שבוע של נהיגה בפקקים, עבודה מאומצת ורכינה מול מחשב, קל למצוא את עצמנו "נמרחים" על הכסא בעבודה, או הכורסא בבית, במין תנוחה כזו שאני קוראת לה "מנוחה-קריסה".
הנטייה הטבעית של רפיון בכל הגוף באה דוקא כאשר מה שהגוף שלנו הכי צריך זה תוספת חמצן נקי, פינוי מלא של שאריות גז, ונשימת-עומק שמרפה את המערכת כולה. זה בדיוק מה שלא קורה בתנוחה כזו.
קריסה רפויה במושב משנה את כל הערכות הפנימיות שלנו,. היא מתרחשת כיוון שמערכת העצבים האוטונומית שלנו מגיבה באופן אוטומטי למצבי לחץ וסטרס מתמשכים באופן שיוצר הרפיה לא מבוקרת בכל הגוף .
אותה ישיבה רפויה בעצם מבטלת את יכולתנו לנהל הנשימה בריאה, רגועה.
בואו ננסה זאת רגע!
התכווצו עכשיו במושב. תנו לכתפיים לצנוח קדימה, עגלו את הגב, ותנו לראש לבלוט קצת קדימה. (אני יודעת, זה מרגיש לא הכי אסתטי כשעושים את זה במכוון. מצוין! זה דבר בריא להרגיש שלא בנוח בתנוחה שלא טובה לנו!)
עכשיו שאתם מעוגלים לפנים, נסו לקחת נשימה עמוקה. לא כל כך קל, נכון?!
לא מפתיע. החלקים של הריאות, שבדרך כלל היו מתמלאים אוויר - נלחצים לעצמם. מנגנון הנשימה שלנו פשוט נמעך.
אז בואו ננסה אחרת.
נסו להזדקף. חשבו על החלק הקדמי והאחורי של עמוד השדרה. נסו להתארך כלפי מעלה. באופן הזה אנחנו גם מאפשרים לעמוד השדרה לחזור לקשתות הטבעיות של הגב התחתון והצוואר .
קחו נשימה עמוקה.
הו, תודו שזה מרגיש טוב!
אז קחו עוד אחת.
שיהיה המשך יום נעים!