דוגית של שלום לראש השנה

September 28, 2016

 

לכבוד ראש השנה אני רוצה לחלוק אתכם שיר קטן ומקסים שהתוודעתי אליו לאחרונה, של זלדה, ושמו, כמו הברכה שלי אליכם לשנה זו: "פנאי".

הפנאי הוא  אוצר סמוי, קיים אצל כל אחד ואחד מאיתנו, אך לרוב מאד נחבא אל הכלים.

הוא משתקף בפיסות חיים זעירות של יומיום. אינני מדברת על אותן חופשות חד פעמיות, על נסיעה רבת רושם לחוץ לארץ או היציאה המפורסמת לגמלאות (האמנם "כשאהיה בפנסיה יהיה לי זמן" ?). אני דוקא מפנה את תשומת לב כולנו לאותן שניות ודקות של פנאי הפזורות להן בקפלי הימים והמשימות, וצריך עצירות קלות, ארגון מחדש של סדרי עדיפות נקודתיים וחידוד ההתבוננות כדי לזהות אותם, להריח מלוא ריאות כמו פרח נפלא – ולהמשיך הלאה, טעונים במתיקות.

אז הנה מתנתי לכם לחג, שירה של זלדה. להלן המלים ובקישור הזה – גם המנגינה.

 

הָיָה לָנוּ אוֹצָר סָמוּי שֶׁל פְּנַאי

עָדִין כַּאֲוִויר הַבּוֹקֶר

פְּנַאי שֶׁל סִיפּוּרִים, דְּמָעוֹת, נְשִׁיקוֹת וְחַגִים.

פְּנַאי שֶׁל אִמָּא, פְּנַאי שֶׁל סָבְתָא וְהַדּוֹדוֹת.

יוֹשְׁבוֹת בַּנַּחַת בַּסִּירָה שֶׁל זִיו

שָׁטוֹת אַט אַט בדוגית הַשָּׁלוֹם

עִם הַיָּרֵחַ

וְעִם הַמַּזָּלוֹת.

(זלדה, בספרה פנאי)

 

"היה לנו..." -  אני מאחלת לכולכם למצוא את אותו משהו שהיה, ושכחנו שקיים, וניתן אולי לגלותו שוב, באופן חדש, אם נעמיק להתבונן. לא לחפש את הפנאי הטכני, אלא את יכולתה של הנפש לחוש את המרווחים שבין לבין, ולנשום לתוכם נשימה עמוקה "אט אט", כנאמר בשיר, כמו "דוגית של שלום", בים החיים הגדול.

 

ועוד לחג: תרגול יוגה של ימי חג ומועד. 

עם פרוס החגים, אני פורסת כנפיים וטסה להודו, לחוות יוגה משולבת בתרבות, אנשים, ריחות ומראות. יחליפו אותי המורות שרון – שרון דר ושרון שיפוני.

 

והנה לוח המאורעות, החגים המועדים והשיעורים שביניהם, במהלך חודש אוקטובר:

 

 

שיהיה לכולנו פנאי מתוק, בין רגעי העומס, ולו רק כזה שמאפשר נשימה עמוקה וחיוך קטן, בינינו לבין עצמנו, כשניזכר בדוגית ששטה, ובה מתק הרגע הזה.

 

שלכם,

ליאת

 

 

 

 

 

 

Please reload

לקבלת מידע ועידכונים במייל
הרשמה כאן:
פוסטים קודמים
Please reload

ארכיון פוסטים

הרשמה לבלוגיוגה - עדכונים, טיפים, מידע חודשי

Please reload