הדרך שלי אל היוגה

​

 

"כדאי לך לקחת שיעורי יוגה"...

אמרה לי מילנה, מטפלת השיאצו, בתום טיפול שנתנה לי, אי-אז, לפני כ-20 שנה.

"למה?" שאלתי.

"כי הגוף שלך מבקש יוגה". סתמה ולא פירשה. 

​

הייתי אז בעיצומה של בניית חברת-בת לאחת מחברות המחקר הגדולות בארץ, עסוקה עד מעל ראש בבניית תקציבים, בגיוס עובדים והכשרתם, במצגות למנהלי שיווק ובניתוח מוצרי מזון מכל הזויות הסנסוריות שלהם. כמייסדת ומנכ"ל של חברה שהקמתי בעשר אצבעות וכאמא ל-3 בנות צעירות הרבה זמן לנשום לא היה לי.

היתה זו מתנה של אבי, שחס כנראה על בריאותי, ואמר:

"את צריכה לנוח. שילמתי עבורך על טיפול. כל מה שאת צריכה לעשות זה לקבוע מפגש".

קשה היה לסרב.

"נסי את זו", הוסיפה מילנה – ורשמה לי את פרטי המורה - נירה יורב. לימים יסתבר שזו תהיה עוד שנים ארוכות מורת הדרך שלי ותלמד אותי את רזי הוראת היוגה.

​

הרבה למדתי בדרכים השונות בהן צעדתי

ומכל מלמדי השכלתי.

ב- 20 שנותי כמנהלת בכירה למדתי להקשיב לאנשים, לתמוך, להדריך, למצות את הפוטנציאל ולהצמיח.  לצד זה, איזנתי את העשייה עם תנועה, תרגול ולימוד של רזי היוגה, ההוראה והטיפול באמצעות יוגה תרפיה.

מאז שאני זוכרת את עצמי אני משלבת בין עבודה עם הגוף לעבודה אנליטית. בין זיהוי רגעי חסד לבין גישה פרקטית לחיים. שילובים שהביאו לי אושר גדול. הדרכים בהן צעדתי עשו אותי מורת דרך בעלת יכולת להגיע לכל אחד עם פתיחות, בגישה יצירתית, שנותנת השראה, אך נטועה היטב עם הרגליים בקרקע.

בהדרגה הרחבתי את ההשכלה המקצועית שלי בתחום היוגה-תרפיה. זו אפשרה לי למזג  את ההשכלה המדעית שלי משכבר הימים, וההבנה שרכשתי  בהיבטים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של האדם, עם החיבור האינטואיטיבי שלי לתנועה כתהליך מרפא.

בסופו של דבר נפרדתי ממשרתי הקודמת, כמו שנפרד העץ מפרי שהבשיל כבר לגמרי- ונשר.

כיום אני עוסקת עיסוק מלא בהוראת יוגה, מזווית ראיה של יוגה תרפיסטית.

 

אני מאמינה כי היוגה היא דרך פרקטית שמאפשרת להתפתח - דרך החיים  ובתוכם -  ע"י קבלת כלים ונקודות מבט שמאפשרות לנו  לנהל את חיי היומיום שלנו באופן עמוק יותר ומדויק יותר.