חוויות מתרגול יוגה תרפיה
לפעמים הדרך להבין תהליך היא לא דרך הסבר, אלא דרך החוויה של מי שעברו אותו.
כאן ריכזתי כמה קולות מתוך העבודה ביוגה תרפיה — אנשים שהגיעו ממקומות שונים, עם צרכים שונים, וכל אחד פגש את התרגול בדרך שלו.
החופש להרפות
"היוגה עבורי היא השפה שבה הגוף ואני מתקשרים ישירות, בלי מילים. אחרי תקופה מורכבת ושיקום, חזרתי לתרגל עם ליאת. התחלנו בצעדים קטנים מאוד – לפעמים רק בדמיון – ולאט לאט התחזקנו.
אצל ליאת אני לומדת לשמוט ולהרפות. זה המרחב היחיד שבו הגוף שלי ואני הופכים לאחד, בלי מאבק.
מצאתי דרך לתקשר עם הגוף גם ברגעים מאתגרים וכואבים. התהליך שעברנו יחד, מתנועות קטנות ומדויקות ועד לעבודת חיזוק ושחרור, לימד אותי שהיוגה היא הרבה מעבר לפעילות גופנית – היא המקום שבו אני מוצאת שקט.
בסוף כל מפגש יש תחושה של רכות גדולה והרמוניה, כמו להתעטף בשמיכת עננים, ופשוט להרגיש בבית בתוך הגוף."
(ש.פ.)
זרמי הכאב נעלמו, הגוף חזר הביתה
"מדהים לגלות שיוגה יכולה להיות ממש ריפוי!
אחרי שלושה חודשים של הגבלה תנועתית, חזרתי לתרגל עם ליאת. לאט ובסבלנות, התחלנו לעשות דברים שלא חשבתי שאצליח.
והכי משמעותי היה שזרמי הכאב החשמליים שהיו לי נעלמו- מדהים!
הגוף שלי הרגיש שחזר הביתה. תודה רבה על הדרך ועל הריפוי."
ללמוד מחדש את שפת הגוף: התמודדות עם פיברומיאלגיה
"במשך שנים סחבתי כאבים שקופים ועייפות שלא היה להם שם. כשהגיעה האבחנה של פיברומיאלגיה, לצד ההקלה, עלתה השאלה: מה עושים עכשיו? הגעתי לליאת מלאת חששות. מעולם לא עסקתי בספורט והיוגה נראתה לי קשה ומאיימת.
בשיעורים האישיים למדתי שיוגה תרפיה היא לא 'אימון', אלא מרחב לנשימה. לאט לאט התחלנו בנשימות, בהתחלה בישיבה בכיסא, עם הזמן עברנו לשכיבה. למדתי לנוע בנחת, לא לדרוש מהגוף ולא ללחוץ. הבנתי שיוגה נועדה לשרת אותנו, לא להכביד עלינו או לדרוש מאיתנו את מה שאין לנו באותו רגע.
אצל ליאת הפנמתי שמותר להגיד שקשה לי, בלי להתבייש או להסתיר. בקול שלה תמיד שומעים הבנה וכבוד למצב – מעין גשר של בריאות שמושט אליי בכל פעם מחדש.
אחד הדברים המשמעותיים ביותר שלמדתי הוא להרגיש את הגוף – ולא רק בזמן השיעור. למדתי איך להניח את הגוף כך שהשרירים לא יתאמצו שלא לצורך. היום, כשמתחיל לעלות בי מתח, אני כבר יודעת לנשום כמו שלמדנו בשיעור, למצוא את היכולת להירגע, ולראות איך גם הרגע הזה עובר. פתאום אני מוצאת את עצמי מצליחה לעשות לעצמי הרפיה קטנה בערב, בבית.
זו תחושה נפלאה לגלות שיש לי את הכלים להיטיב עם עצמי.
לאחרונה הצטרפתי לקבוצה, וגיליתי שזו השפה שכולן מדברות בה: אפשר להגיע, לפרוש שמיכה ופשוט להיות, בלי להשוות את עצמי לאחרות. זכיתי בליווי של ליאת – שהיא עבורי מורת דרך לחיים. בחרתי לשתף בסיפור שלי כדי לקצר לאחרות את הדרך, בתקווה שהטוב הזה יגיע לעוד נשים שמתמודדות עם קושי דומה."
(ל.ב.)
השקט שנשאר גם אחרי שהאימון נגמר
"אתמול פתחתי סוגריים גדולים, כך סתם באמצע היום, והלכתי לליאת.
השקט שלה הוא מדהים — שקט מאפשר, מכיל, מקשיב.
תודה, ליאת, על אימון מדהים.
תודה על העוצמה שבשקט.
תודה על השקט שנשאר איתי גם כשעזבתי את הקליניקה שלך.”
(ג.י.)