החלטה מספר 6: פחות הרגל מזיק אחד בשנה - על טלפון נייד ונהיגה

החלטה חשובה. לכאורה קלי קלות, בפועל אני מגלה שלא ברורה מאליה: להניח לנייד לגמרי בתוך הרכב. אני מתכוונת – לגמרי! גילוי נאות: אני לא יודעת מה אתכם אבל את עצמי תפשתי לא פעם חשה שאם הרמזור אדום - חייבים לעשות משהו מועיל בינתיים. עם הנייד כמובן – מה יותר זמין? ההרגל הזה למלא כל שניה של שעמום במשהו מועיל- יש בו יותר נזק מאשר יעילות. ראשית לנפש שנעשית חסרת מנוח, שנית-עניינית. זה לא באמת מועיל, וזה באמת יכול להמתין. ויש לזה כמובן סיכון בצידו – זו רק אשליה שיש לנו שליטה על הסחת הדעת "רק עד שיתחלף האור". או שאתה שם (על הכביש, ב-100%) או שאתה לא. הבה נחרים בנהיגה את הנייד באופן מוחלט, ולאורך כל השנה הקרובה. (ואז זה כבר יהיה הרגל לשנים הבאות.)