האם ידעתם ששיעור יוגה עוזר לכם גם מבלי שעשיתם ולו תרגיל אחד? (יש!!! בשורה לעייפים/ עצלים/ בלתי גמישים... כדאי להמשיך לקרוא).
יש לכך כמה סיבות: האחת בישיבה, אחת בשכיבה ואחת בעמידה.
על התועלות של פשוט לשבת (כפי שיושבים בשיעור, לא בקריסה על כורסה!), ועל התועלת של לפרוס עצמנו בשכיבה (כנ"ל...) אפרט בהזדמנות אחרת. הפעם כמה מילים על התועלת של מצב העמידה.
בשיעור יוגה אנחנו מתנהלים שעה ללא נעליים.
כן! זה בלבד כבר שווה את היציאה מהבית לשיעור.
בין אם תבצעו תרגילים מלאי מרץ, ובין אם פשוט תעמדו בעמידה ישרה – שהייה יחפה מועילה לבריאות הגוף ולרווחה הנפשית במידה שקשה להעריך ממבט ראשון. ו-כן, אפשר לתרגל את זה גם בבית. גם זה סוג של "מיני יוגה". שעה ללא נעליים וללא גרביים. רק אתם, הרצפה וכף הרגל החשופה.
אז- למה זה כל כך חשוב?
כמה עובדות על סוד כוחה של יחפנות:
1. אל תנעלו אותנו בתא צר! רוב זמן הערות שלנו, בייחוד כשאנחנו מניחים משקל על הרגליים, עומדים, הולכים, עובדים – רגלינו נתונות בתוך נעלים. הנעל סוגרת בתוכה מערכת מכנית עדינה ומתוחכמת שכוללת: 26 עצמות, 33 מפרקים, 19 גידים ושרירים, ועוד המון רצועות... הכל בכף רגל אחת! מפתיע? לא כל כך, אם חושבים על העובדה שהדבר הדי קטן הזה אמור לסחוב את כל משקל גופנו, לאפשר לנו לנתר, ללכת, לרוץ, לעמוד שעות רבות, להיות הבסיס שלנו כיצור עומד על שתיים. הנעל באה וסוגרת ומרפדת את כל זה. נעל, כשמה כן היא: נועלת. מגבילה תנועה ומייצרת דפוסי פעולה המוכתבים ע"י צורתה.
2. להיות חזקים וחכמים: כפות רגליים שאינן נעולות, בזמן שהן נושאות את משקל גופנו, מפעילות הרבה יותר שרירים בהרבה יותר כיווני פעולה, מאשר הכפות הנעולות. עצם העמידה ב"תנוחת ההר" למשל, במצב שהכפות משוחררות לגמרי על הקרקע, מייצרת מבלי שתרגישו בכך "חדר כושר" לכפות הרגליים. עצם העיסוק באיזון המשקל שלנו מייצר חיזוק אפקטיבי, שמביא פעולה בריאה והרמונית לכל המערכת המורכבת הזו.
3. מתחברים לקרקע: התחושה של כף חשופה על הקרקע, ללא הריפוד והשיכוך של הנעליים, מאפשרת קירקוע. תחושת יציבות. אתם מוזמנים לעשות ניסוי קטן, אפילו כאן ועכשיו. זה עובד גם בישיבה על כסא. חלצו נעלים, והניחו את כל כף הרגל בקרקע. ארגנו את השוקיים ב-90 מעלות לכפות (ואם אתם בישיבה- את הירכיים ב-90 מעלות לשוקיים). כך יתאפשר למשקל לזרום ישירות לתוך הכפות. עצמו רגע עיניים ותרגישו: תחושת האדמה התומכת בכם מלמטה. תחושת הקרקוע. היכולת להשתרש. לעתים מספיק בתרגיל קצרצר כזה, בשביל להחזיר לעצמנו תחושה של יציבות ו"חזרה הביתה". ברגעים בהם אנו חשים תלושים או לא מרוכזים – אפשר להעזר בדקה של השתרשות שקטה, בעצימת עיניים והעברת תשומת הלב לקרקע שתחת רגלינו היחפות.
לרענן את החושים: בתוך כפות הרגליים מפוזרים אלפי חיישנים. תאי חישה. חיישני משקל, חיישני מגע, כיוון, טמפרטורה. סנסורים רבים ומתוחכמים. ומה עושה חוש שלא מפעילים אותו? נרדם! החיישנים הרבים הללו מטרתם לשדר לגוף כל מני מסרים מהסביבה, שהרי כף הרגל הינה החלק היחידי שממש בא במגע עם המצע עליו אנו עומדים. חושים מחודדים בכפות משפרים את שווי המשקל, מאפשרים להימנע מפציעות, מפעילים בצורה תקינה את כלל המערכות המותקנות לנו שם בכפות, ומעצימים את תחושת הנוכחות בעולם. כל הריפוד הזה – בעיקר של נעליים, אך במידה מסוימת גם של גרביים – הוא כמו לשים כפפות, או כובע גרב, על מרכז עצבים חי ונושם, ולשים אותו על "השתק".
אז, בחרו זמנים להשיל נעליכם מעל רגלכם, ותנו לכפות הנאמנות שלכם להתרווח מעת לעת, לחזור לכושר, לחוש את הקרקע ולנשום לרווחה. ואם תהיתם למה כל שיעור, כולל בימות חורף, אני חוזרת ומזמינה אתכם להיפרד מהגרביים – אולי קיבלתם כעת הצצה לרציונל שמאחורי הדברים.
לימים טובים ויציבים,
ליאת