האם באמת צריך להירגע?
- ליאת ירון
- לפני 8 שעות
- זמן קריאה 3 דקות

בימים מתוחים כל כך – עם אזעקות, שיבושים, חדשות קשות – יש תחושה שכולם ממליצים: תירגעו.תנשמו עמוק. תעשו מדיטציה. תמתחו. תשתחררו...
וכשאנחנו מתעוררים באמצע הלילה לקולות אזעקה, וחוזרים למיטה עם הלב שעדיין דופק חזק - כולנו מחפשים איך להירגע מהר.
אבל יש משהו שאני רוצה לשתף איתכם, שלמדתי מעבודה עם אנשים במצבי כאב וחרדה לאורך השנים: לפעמים עצם הניסיון להירגע הוא מה שמונע מאיתנו להירגע באמת.
כשאנחנו אומרים לעצמנו "עכשיו אני חייבת להירגע", "זה לא יעיל שאני כל כך מתוחה", "למה אני לא מצליחה לישון אחרי אזעקה" - אנחנו בעצם מוסיפים שכבה נוספת של מתח. מתח על המתח. דחיה של מה שקיים.
ומה אם במקום זה נתחיל ממקום אחר?
מה אם נתחיל מלהגיד לעצמנו: "אני מתוחה. וזה הגיוני לחלוטין. הגוף שלי עושה בדיוק מה שהוא צריך לעשות במצב הזה"?
יש חכמה עמוקה בתגובות הגוף שלנו. כשיש סכנה אמיתית, כשהמציאות מאיימת ולא צפויה - המערכת העצבית שלנו עושה את עבודתה. היא מעירה אותנו, מכינה אותנו לפעולה, שומרת עלינו ערניים. זה לא תקלה, זה מנגנון מולד.
כשאנחנו נלחמים בתגובה הטבעית הזו, ומנסים לכפות עליה "הרגעה" מבלי קודם לתת לה לגיטימציה להתקיים, אנחנו מוסיפים "דוקהה על דוקהה". סובלים מעצם זה שיש סבל, או במילים של יומיום: שופכים שמן על המדורה.
הדרך היוגית להרגעה מתחילה בקבלה
ביוגה סוטרה מופיע המשפט המופלא: "התנוחה- בהרפיית המאמץ ובהתלכדות עם האינסוף".
איך זה מרגיש להרפות את המאמץ להירגע? להרפות את ההתנגדות למה שמופיע?
לפגוש את המציאות כמו שהיא, לפני שמנסים לשנות אותה.
כשאנחנו אומרים "כן" למתח שלנו - משהו מתרכך. זה קצת כמו להחזיק ילד מבוהל. לא אומרים לו "תפסיק לבכות", אומרים לו "אני כאן, אני רואה שאתה מפחד, זה בסדר".
איך זה נראה בפועל?
במקום: "אני חייב להירגע עכשיו" , אולי: "אני מתוחה עכשיו, וזה הגיוני"
במקום: "למה אני עדיין לא נרדם?" אולי: "הגוף שלי עדיין עירני, הוא מטפל במה שקרה"
במקום: "אני לא יכולה לסבול את זה יותר" אולי: "הלב שלי דופק מהר, זה רק דופק, זה לא מסוכן"
ואז, מתוך המקום הזה של קבלה, אפשר להזמין רכות
כשאנחנו מפסיקים להילחם במערכת שלנו, היא יכולה לתת לעצמה רשות להתרכך. לא כי אנחנו כופים עליה, אלא כי יצרנו לה מרחב בטוח לעשות זאת.
זה יכול להתחיל בהנחת יד על הלב ויד על הבטן. או בחיבוק עצמי. אני אוהבת גם לגעת בראש, לשים יד על המצח, יד על העורף. לסמן לגוף: אני כאן איתך. לנשום אליו וממש לשאול אותו: מה בדיוק אתה מרגיש עכשיו? התעניינות אוהבת יוצרת חוויה של מרחב בטוח.
יוגה נידרה לשעת חירום
בהקשר הזה אני מצרפת לכם כאן הקלטה של יוגה נידרה, שיכולה לעזור בחזרה לשינה אחרי אזעקות או ברגעים שהמערכת העצבית זקוקה למנוחה.
ההקלטה הזו מתחילה מהמקום של קבלת המצב כמו שהוא, ורק אחר כך מגיעה רגיעה והרפיה.
במקור הנחיתי את התרגול הזה בריטריט האחרון בנווה שלום שעסק בנושא שכל כך מתחבר לימים אלה: כיצד למצוא יציבות במציאות משתנה.
לא ידענו אז עד כמה.
(לינק להקלטת התרגול: אנא תגללו לסוף)
ועוד מילה - למורים שבינינו
כמורים, אני מוצאת שהדרך הכי עמוקה להרגיע היא לתת רשות להיות לא רגוע.
כשאנחנו יוצרים מרחב שבו תלמידים יכולים להביא את המתח שלהם לשיעור, ולא צריכים להשאיר אותו בחוץ או להסתיר אותו, משהו מתחיל להתרכך מעצמו.
בימים האלה במיוחד, אנחנו יכולים להגיע לשיעור מתוך כוונה לאפשר חוויה של מרחב בטוח, שבו מותר גם להיות מתוחים. להעביר את המסר "אני רואה אתכם, אני כאן איתכם". לתת את התחושה שאפשר להתבונן בגוף, בנשימה, בתודעה ולראות את הסערה מבלי ישר להגיב אליה. וגם לזכור לתת ביטוי לאנרגיה האצורה בגוף, ולפרוק אותה באופן פעיל, ומתוך הפעולה - תבוא הרגיעה.
אז הנה ההקלטה של היוגה נידרה.
⬇️ שמרו את הקישור במקום נגיש, כדי שיהיה זמין גם באמצע הלילה.
הערה: בסוף ההקלטה אני מדריכה מעבר לישיבה. זה מתאים אם אתם מתרגלים על מזרון יוגה או כורסה, ועוברים משם למיטה, או שעשיתם הפוגה, באמצע היום, וצריכים מעבר חלק להמשכו.
אך אם אתם מקשיבים להקלטה במיטה- פשוט תתעלמו מהנחייה זו, ותגלשו למנוחה ואולי לשינה ממש.
מוזמנים לשתף עם מי שזקוקים לזה בימים אלה.
הייתי שמחה לשמוע איך אתם מתמודדים עם התקופה הזו, ואיך היוגה תומכת בכם.
מוזמנים לשתף, לשאול ולהתייעץ.
באהבה ובשותפות,
ליאת
נ.ב. מיוחד למורים ליוגה ומטפלים ביוגה תרפיה:
התחלנו את המלחמה הזאת בשלבי הרשמה אחרונים להשתלמות בנושא "סוגיות ביוגה תרפיה"- על מכאובי גוף, נפש ומה שביניהם.
התכנון הוא- או לפחות היה- להתחיל ב 3 ליולי.
כעת כשהשתנתה שגרת חיינו אני מחכה לראות הכלו המים, ומתי.
אבל מכיוון שהכל תמיד בהשתנות, כנראה שגם המצב המורכב הנוכחי ישתנה, אז מורים שביניכם שעשויים להתעניין בהשתלמות כזו וטרם נרשמו, מוזמנים להיכנס ולהכיר את התכנים והפרטים, פה בלינק המצורף.
Comments