איזה יוגה זה?
הרבה פעמים תלמידים שואלים אותי: "איזה יוגה בעצם אנחנו עושים"? אחרים שואלים מה אני מלמדת, כחלק מהבירור לקראת הצטרפות לשיעור התנסות. כשאני שואלת בחזרה "ואיזה שיטות אתם מכירים?", רבים אינם יודעים מה לענות, או שאינם בטוחים שהם זוכרים נכון. יש לנו תחושה כללית שיש הרבה סוגים ביוגה, אך רבים מאיתנו, גם מקרב המתרגלים הותיקים, לא לגמרי יודעים מה זה מה, בעצם.
הסקירה הקצרה הבאה אמורה לעשות קצת סדר בדברים, מנקודת מבט אישית ושאיננה מקיפה את כל ההיבטים האפשריים, אבל בהחלט מאפשרת לעשות סדר בעניינים, בעיקר מבחינת תיאור החוויה שחשים בעת שמתרגלים כל אחד מסוגי היוגה. בסוף הסקירה – ההמלצה האישית שלי, והתשובה לשאלת השנה "אז איזה יוגה אנחנו עושים"...
כאשר אנו מתרגלים יוגה, לרוב (אם אנחנו מהעולם המערבי) אנחנו פוגשים תרגול פיזי. ראשית צריך לאמר, שאפשר לתרגל יוגה גם אחרת, התרגול הפיזי הוא רק אחת מהאפשרויות שיש במקור, והוא נקרא, כשם משפחה כולל, ״האתה יוגה" ((HATHA. כלומר, היוגה כפי שמתורגלת באמצעות הגוף. זאת לעומת "משפחות יוגה" אחרות שהן: בהקטי - תרגול דבקות, ג'נאנה –יוגה של החוכמה, קארמה – יוגה של הפעולה ו- ראג’ה – יוגה של אימון התודעה – שבאלו צורת התרגול העיקרית איננה פיזית.
בתוך המשפחה של ה"האתה" יוגה התפתחו זרמים ותתי-זרמים, שהוקמו ע"י מורים-מייסדים שונים, ואלו "סוגי היוגה" שאנו מכירים כיום, בעיקר במערב, בו התרגול הפיזי הרבה יותר נפוץ מהאחרים.
מה הם הזרמים המרכזיים של תרגול היוגה הפיזי המוכרים כיום בעולם?
בחרתי להציג אחדים, בוודאי לא את כולם, אבל כאלה שיתנו סקירת ספקטרום רחב יחסית וישפכו אור על המגוון.
האתה יוגה ( Hatha )
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? כאמור, זהו בעצם השם גנרי לתרגול פיסי של יוגה. לרוב משתמשים בשם זה כדי לתאר סוג תרגול שהוא מתון יחסית, שאינו מוכתב ע"י גישה ושיטה אחת, אלא נובע ממסורת היוגה הרחבה. הוא אינו מוגבל לסדרה ספציפית של תנוחות היוגה, ואין בו הצמדות לאחד מהזרמים הספיציפיים שהתפתחו ביוגה הפיזית, שיוזכרו כאן בהמשך.
מה האינטנסיביות האופיינית ? דינמיות מתונה. מאמץ שאינו עדין מאד ואינו עוצמתי מאד.
למי זה טוב ? למי שאוהב גיוון, למי שרוצה להחשף לטווח רחב של תנוחות ושל סוגי תרגול נוספים, בתחום תרגילי הנשימה, תהליכי טיהור ותרגול מודעות. למי שמחפש דרך אמצע מבחינת רמת המאמץ.
אשטנגה ויניאסה יוגה ( Ashtanga)
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? שיטה המבוססת על מספר סדרות של תנוחות (רוב המתרגלים מגיעים רק לסדרה הראשונה, או לכל היותר לשנייה). כל סדרה כוללת סט קבוע של תנוחות רבות, המתורגלות בסדר מסוים וקבוע.
מה האינטנסיביות האופיינית ? זהו תרגול מאוד מאתגר פיזית, בין היותר דינמיים שיש בסקלה. תרגול ששם דגש על תנועתיות ועל צורך בלא מעט כוח וגמישות, משולב בנשימה עוצמתית בכל תנוחה ותנוחה.
למי זה טוב ? למי שמעוניין לפתח בעזרת היוגה כושר וסיבולת, שמעוניין להרגיש הרבה דינמיות, להיות מאותגר. למי שאוהב שגרת תרגול קבועה, או מעוניין לעקוב בקלות אחר ההתקדמות האישית - בגלל החזרתיות הקבועה מתאפשר שיפור הדרגתי עם יכולת מעקב נוחה. יש לשים לב שהתנוחות אינן מתאימות לגוף של כל אחד, והמעברים המהירים בין תנוחות ורמת המורכבות שלהן חושפות לעתים גם לסכנת פציעות אם אינם נעשים כהלכה.
ויניאסה יוגה ( Vinyasa )
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? זרם שהתפתח מהאשטנגה יוגה, ולהבדיל ממנה מייצר גיוון גדול בתרגול. שומר על האינטנסיביות ועל הדינמיות המאפיינים את האשטנגה, אך ללא סדר תנוחות קבוע ועם הרבה יותר זרימה מתנוחה לתנוחה.
מה האינטנסיביות האופיינית? יש הרבה דינמיות במעברים מתנוחה לתנוחה. מבחינת מבחר התנוחות יכול להיות מאד מאתגר פיזית, אך גם רך ופשוט יותר, כתלות בשיעור ובנטיית המורה.
למי זה טוב ? למי שאוהב תנועה, למי שמחפש גיוון ושינויים, ונרתע משגרת תרגול קבועה. בדרך כלל מתאים יותר למי שרוצים להרגיש שהם "עובדים" פיזית בשיעור, ושרוצים להמעיט במנחים סטטיים.
איינגר יוגה ( Iyengar)
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? תרגול המתאפיין בהקפדה על דיוק רב בתנוחות ובארגון איברי הגוף באופן מאוד מסוים. משתמשים בהרבה אביזרים ("PROPS") כגון שמיכות, כיסאות, חגורות וקוביות שנועדו לעזור לדייק בתנוחה.
מה האינטנסיביות האופיינית ? המאמץ הוא בעיקר נקודתי, ונובע מכך שיש שהייה ארוכה בכל תנוחה, אך מבחינת תנועתיות התרגול סטטי יחסית.
למי זה טוב ? למי שרוצה לרדת לפרטי הפרטים, לקבל הנחיות מאד מדויקות ולהבין כל תרגיל לעומק. למי שמתאים לו לעבוד תחת משמעת ברורה ולפתח יכולת ריכוז לאורך זמן. למי שחשוב לו ההיבט הפיזי והדיוק לתוכו.
שיבננדה יוגה (Shivananda)
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? תרגול המתבסס על סדרת יסוד של 12 תנוחות קבועות, המבוצעות בסדר קבוע, במקצב איטי יחסית ותוך הקפדה על מספר הפסקות הרפיה במהלך השיעור. אופייני לזרם זה שימוש בשירה מקודשת (בעיקר שירת מנטרות).
מה האינטנסיביות האופיינית? בשל הפסקות ההרפייה והמקצב האיטי מתקבל תרגול מתון יחסית, אם כי במקביל יש תנוחות מאתגרות כבר בתחילת הרצף הקבוע (עמידת ראש וכתפיים), שמעלות את רמת הקושי בעיקר עבור מתחילים.
למי זה טוב ? למחפשי שגרה באימון, משולבת במקצב נינוח, תוך הקפדה על הרפייה. למחפשים להרחיב את החוויה לאלמנטים מדיטטיביים כגון שירה ומנטרות.
קונדליני יוגה (Kundalini)
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? תרגול שתוכנן במטרה לעורר אנרגיה השרויה, לפי האמונה, בבסיס עמוד השדרה, ולהעלות אותה לאורך שבע הצ’אקרות. האימון כולל הרבה תרגילי נשימה דינמיים חזרתיים בעלי אפקט אנרגתי מיוחד, ומלווה לא פעם בשינון מנטרות. יש גם שירה מקודשת ומדיטצית מנטרות.
מה האינטנסיביות האופיינית ? חלק מהתנוחות הפיזיות מאוד שונות משאר זרמי היוגה. לא מדובר בתרגול אינטנסיבי במובן הרגיל של המלה, אלא יותר בעבודה על המימד האנרגתי הסמוי.
למי זה טוב? למי שפתוח וסקרן לבחון דרכים לא שגרתיות לתרגול, ושמדבר אליו הרעיון של מרכזי אנרגיה ושימוש בקול. למי שמוכן לוותר על מגוון תנוחות היוגה היותר מוכרות, ושנוח לו עם שימוש במנטרות או עיסוק בפתיחת צ'קרות.
ויני יוגה ( Vini):
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? תרגול המדגיש מאד את הסנכרון בין תנועה לנשימה ועושה זאת ע"י תרגול אלמנטים חזרתיים. אימון טיפולי בבסיסו, שאמור להתאים לכל אדם בכל מצב פיזי.
מה האינטנסיביות האופיינית ? תרגול עדין, אולי הכי פחות אינטנסיבי מכל הזרמים שמוזכרים פה. מתאים לכל הגילאים ולא דורש כושר או יכולת מסויימת.
למי זה טוב ? למי שמחפש תרגול נעים ועדין, שיכול להתאים עצמו גם בבריאות לא תקינה או מצב רגיש אחר.
שיטות שהתפתחו בישראל:
ויג'נאנה יוגה ( Vijnana )
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? תרגול שמתבסס על שבעה עקרונות פעולה (הרפייה, השקטה, כוונה, השתרשות, חיבור, התרחבות ונשימה) ורואה בהם הציר המרכזי לאימון, תוך שמירה על דיוק בתנוחות. גם המדיטציה (מסוג "פשוט לשבת"), תרגולי נשימה וקריאת טקסטים נחשבים כחלק מהותי מהתרגול. השיעור אינו זהה מפעם לפעם, אך יש כמה סדרות תרגול קבועות, ויש שמירה על מבנה יחסית קבוע.
מה האינטנסיביות האופיינית ? תרגול מאוזן יחסית, לא מאד אינטנסיבי ולא מאד עדין.
למי זה טוב? לאוהבי עבודה שיטתית ושגרתית, שיש בה בסיס קבוע ויכולת לייצר התקדמות שיטתית. למי שמעוניין בגישה רכה שמתרחקת מהישגים פיזיים מרשימים ומתמקדת בתחושה הפנימית.
סטווה יוגה ( Satva )
איך אפשר להגדיר בשני משפטים? מתאפיינת בכך שכל שיעור הוא ייחודי, ללא סדרות ותבניות קבועות. יש שימוש בתנוחות מגוונות, ולאו דוקא רק התנוחות הקלסיות של היוגה, אלא סוגים שונים ומגוונים של מודיפיקציות שבאות לייצר אפקט מסוים. יש משמעות ייחודית לנושא השיעור ולאישיות של המורה והדרך בה הוא חווה את היוגה, ובשל כך המגוון בין השיעורים ובין המורים גדול מהרגיל.
מה האינטנסיביות האופיינית ? תרגול מאוזן יחסית, לא מאד אינטנסיבי ולא מאד עדין.
למי זה טוב? למחפשים תרגול יצירתי, שבו הדגש הפיזי אינו דומיננטי על רוח הדברים. למחפשים השראה בשיעורים. לאוהבי גיוון. כאלו שפחות מעניין אותם דיוק בתנוחות היוגה הקלסיות.
ומה אני מלמדת אתכם?
ההוראה שלי היא קצת כמו תבשיל, שעושה שימוש בסדרת תבלינים לקבלת הטאץ' האישי.
בשיעורי היוגה אני שואבת השראה מרכזית מהשילוב בין רוח הגיוון והיצירתיות של סטווה יוגה, לבין עקרונות שספגתי מה- ויג'נאנה יוגה. לתוך שילוב זה מחלחלים אלמנטים מגישת ה- הפנמה גופנית ("BMC"- העוסקת באנטומיה חוויתית) הנותנים עוד היבט לאופן בו אני מתרגלת ומלמדת.
בתרגולי היוגה תרפיה אני עושה שימוש בעיקר בעקרונות הויג'נאנה בשילוב עם תרגולים ממסורת ה- ויני יוגה ו-הפנמה גופנית, תוך שמירה על קבלת השראה מרוחה של ה- סטווה יוגה.
בדרכי נחשפתי גם לשיטות האחרות, כמו ויניאסה, שיבננדה, שאדו וקונדליני, ומכל אחת משהו לקחתי, והוספתי אלמנטים מתוכן כתבלין למכלול שהוא הסגנון האישי שלי. על כן, אם אני נשאלת "איזה יוגה את עושה" אני עונה לרוב בפשטות: "האתה" (HATHA), שכן זו דרך לאגד את כל זה יחד, כשם גנרי, וכן דרך להדגיש שאינני נצמדת לשיטה, סדרה קבועה או דוגמתיות מסוג כלשהו.
ועל מה אני ממליצה?
כפי שעולה מריכוז המאפיינים שהבאתי כאן בפניכם, אני מתייחסת לשאלה "מה מומלץ" דרך הבדיקה "איזה טיפוס אתם". לעתים כדאי פשוט ללכת עם הלב, ולהתאים סגנון יוגה לאופי ולנטיות האישיות. אך לעתים זה עובד קצת הפוך, ודווקא הטיפוס הספורטיבי, למשל, שמחפש כל הזמן את האתגר הבא, ייתרם יותר מתרגול עדין וקשוב יותר, ואילו אדם מופנם ובלתי פעיל ייתרם משיטה פיזית שתעלה את הרמה האנרגתית הכללית שלו. ויש תקופות שונות גם לאותו אדם. אז לעתים צריך פשוט שיטה שיש בה מנעד רחב של תרגולים לקבלת מענה למצבי חיים משתנים.
בנוסף לשיקולים אלה צריך לזכור, שכל מורה מנגיש את המסורת ממנה צמח באופן שונה. אז אולי הכי נכון להתחיל ממורה שאתם מתחברים אליו ולגישתו האישית, אח"כ לחשוב מהן המטרות שלכם בהבאת היוגה לתוך החיים, ולבסוף לזכור שאחרי הכל, כמעט בכל שיעור יוגה טוב יש אותו גרעין בסיסי. כך שמעבר להכל, הכי חשוב לחפש שיעור שתוכלו להתמיד בו לאורך זמן, כמו שאומר פטנג'לי ב"יוגה סוטרה":
"האימון הוא המאמץ להתייצב בכך".
שיהיה אימונכם מועיל,
ליאת