למה לתרגל בבית?
אחרי שמצאנו מורה שילווה אותנו,
שמתאים למזג האישי שלנו,
ונותן לנו הדרכה לגבי איך לתרגל נכון -
יש לנו הזדמנות ללכת צעד אחד נוסף בהתפתחות שלנו.
למנף את הכלי של היוגה, שלמדנו בשיעורים, אל תוך רגעי היומיום שלנו,
ככלי תומך באופן בו אנחנו מתנהלים בחיינו.
השיעור עם המורה מייצר לנו מרחב מוגן של מקום, זמן והדרכה,
עוזר לשים בצד את כל ההפרעות, ומאפשר לנו לגלות דברים חדשים על האימון ועל עצמנו.
אך האימון האישי הוא משהו אחר-
הוא ההחלטה לפגוש מפעם לפעם את עצמנו ללא תיווך של מורה,
להידרש לשאלה "מה קורה אתי עכשיו?" ממש בלב החיים,
ולגלות איך תרגול מתאים יכול לשנות לגמרי את האופן בו אנחנו חווים את אתגרי היומיום. מרווח עבורנו את מרחב התגובה כלפי הנסיבות.
מה נדרש כדי לייצר אימון אישי?
1. להסכים להקצות לזה זמן. מקום ביומן.
חשוב לבחור מראש זמן קבוע ביום. לא לחכות שיזדמן לכם, כי לא יזדמן.
זה יכול להיות בבוקר (הכי מומלץ!), לפני שפוגשים את העולם החיצון.
זה יכול להיות בערב, כשרוצים לעבד את החוויות שהצטברו משך היום.
יש אנשים שסדר היום שלהם תומך יותר בתרגול אמצע היום, ככלי לחדש את האנרגיות לקראת המחצית השניה של היום.
הכי חשוב שתחליטו על הזמן באופן שיש לו סיכוי להצליח בחיים שלכם. ההתמדה חשובה יותר מהתזמון.
2. להכין מקום.
החליטו מראש איפה אתם מתכננים לתרגל. שימו מראש את מזרון שם. תופתעו לגלות כמה זה מקל כשהדבר הפשוט הזה מוכן לכם מראש.
אומרים שהתנוחה הכי קשה ביוגה היא לפרוש את המזרון. הכינו את עצמכם לזה מראש- כשהמקום מוכן, הוא מזמין. כשצריך אפילו מאמץ קטן כדי לייצר מקום לתרגול, לפעמים המאמץ הקטן הזה הופך היות חסם גדול.
3. תכנית עבודה.
אם הראש שלנו במקומות אחרים, והוא במקומות אחרים רוב הזמן, אז גם כשיהיה לנו זמן ומקום- ניתקל בחסם של "מה לעשות עכשיו".
מסגרת של תרגול מובנה מראש משחררת אותנו מהצורך להחליט, ובמקביל עוזרת לנו לחזור לרגע הזה, להיות בנוכחות - ומשם כבר הדרך סלולה יותר.
לשם כך הכנתי עבורכם שתי הצעות תרגול. כמו שלד לעבודה.
אפשר לבצע אצ הרצף המוצע במלואו או באופן חלקי. הוא בנוי בהדרגה, כך שלא חייבים לבצע הכל, ועדיין תקבלו ערך מהתרגול שלו.
עם הזמן תגלו שבכל שלב אפשר להוסיף משהו, או להחליף תנוחה אחת באחרת, מתוך חומרים שלמדתם בשיעורים- הרעיונות יתעורר בכם תוך כדי שתעקבו אחר השלד של הרצף הזה.
לפני שמתחילים: דגשים חשובים!
* הרצפים שמצורפים להלן כוללים נשימת אוג'אי בהתחלה (כחלק מהתנוחה הראשונה) והשקטה בסוף (בתוך תנוחת ההרפייה) - אל תדלגו על שלבים אלה!
העיקר ביוגה איננו התנוחות, אלא המצב התודעתי בו אנחנו מבצעים אותן.
* מי שרוצה ויכול- מומלץ להקצות עוד כמה רגעים לישיבה שקטה בסוף התרגול. זו תהיה מדיטציה טובה, אחרי ששחררנו מתחים מהגוף והשקטנו קצת את התודעה.
* מי שלא היה אתי בשיעורים בהם עברנו על הרצפים האלה מוזמן לפנות ולהתייעץ לגבי איך עושים נכון ומהן ההתאמות האישיות שאפשר להכניס לתרגול זה.
התרגול עצמו:
רצף מס. 1 - ממוקד וקצר
מתאים במיוחד כשיש פחות זמן ו/או פחות אנרגיה.
מוזמנים להוריד אליכם קובץ להדפסה שילווה אתכם במהלך האימון:
רצף מס. 2 - תרגול דינמי
מתאים כשרוצים תרגול יותר זורם, יותר אנרגטי, ואימון יותר שלם מבחינת חיזוק רגלים וזרועות.
מוזמנים להוריד אליכם קובץ להדפסה שילווה אתכם במהלך האימון:
מוזמנים לנסות בבית!
הצעות תרגול נוספות אפשר למצוא כאן (קבצים להדפסה) או כאן (סרטונים).
אני כאן לכל שאלה או התלבטות, ספרו איך היה, מה עבד יותר ומה פחות, אשמח לשמוע חוויות.
"האימון הוא המאמץ להתייצב בכך" (פטנג'לי, היוגה סוטרה, 1.13).