בלוגיוגה

זהו החלק הרביעי בסדרת המאמרים ״כאב, מפות ומשמעות״ מאת לסלי קמינוף, מומחה אמריקאי לאנטומיה, להוראת יוגה וליישומי יוגה תרפיה, שאני מתרגמת ומביאה כאן לקוראות ולקוראים בישראל. בחלקים הקודמים עסק קמינוף במגבלות ההסבר המבני לכאב (חלק ראשון) ובתרומתו של דר' ג׳ון סארנו להבנת הקשר בין רגשות לכאב (חלק שני) ובסיפורו של סטיב קֶר, שהמחיש מדוע שום הסבר יחיד אינו יכול להקיף את מלוא המורכבות של כאב כרוני (חלק שלישי). בחלק הרביעי והאחרון הוא הולך צעד מעבר לשאלה מה גורם לכאב, ושואל האם עצם החל

זהו החלק השלישי בסדרת המאמרים ״כאב, מפות ומשמעות״ מאת לסלי קמינוף, מומחה אמריקאי לאנטומיה, להוראת יוגה וליישומי יוגה תרפיה, שאני מתרגמת ומביאה כאן לקוראות ולקוראים בישראל. בחלקים הקודמים עסק קמינוף במגבלות ההסבר המבני לכאב (חלק ראשון) ובתרומתו של דר' ג׳ון סארנו להבנת הקשר בין רגשות לכאב (חלק שני). הפעם הוא נעזר בסיפורו של סטיב קֶר, שחקן עבר ומאמן NBA, כדי להראות מדוע שום הסבר יחיד אינו יכול להקיף את מלוא המורכבות של כאב כרוני. וכך כותב קמינוף: בחודש מאי השנה פרסם ESPN כתבת

בשבוע שעבר פרסמתי כאן את התרגום שלי לחלק הראשון בסדרת המאמרים של לסלי קמינוף, ״כאב, מפות ומשמעות״. המאמר עסק במגבלותיה של ההדמיה הרפואית בהסבר כאב כרוני, ובפער שלעיתים קיים בין ממצאים מבניים לבין עוצמת הכאב והתפקוד של האדם. בחלק השני פונה קמינוף לעבודתו של ד״ר ג׳ון סארנו, מן הראשונים שערערו על ההנחה שכאב כרוני מוסבר תמיד באמצעות נזק או שינוי מבני. דרך חוויה אישית של כאב גב הוא בוחן את הקשר בין כאב, רגשות והאופן שבו אנחנו מחזיקים אותם בגוף. לסלי קמינוף הוא מורה אמריקאי ותי

זהו תרגום חופשי שלי למאמר מאת אחד המורים הטובים שזכיתי ללמוד מהם- לסלי קמינוף. קמינוף הוא מורה אמריקאי ליוגה, בעל ניסיון רב, שלמד במשך שנים לצד מורים מרכזיים בהודו. הוא מומחה בינלאומי לאנטומיה וליישומה בהוראת היוגה, ועוסק גם בפיתוח כלים טיפוליים במסגרת יוגה תרפיה. בחרתי לתרגם את סדרת המאמרים הזו כדי להנגיש אותה לקוראות ולקוראים בישראל, משום שאני מאמינה שיש בה מידע חשוב שעשוי להיות משמעותי לרבים מאיתנו. וכך כותב קמינוף: לפני כמה שבועות נתקלתי באינפוגרפיקה שראיתי לראשונה לפנ

אחד המשפטים האהובים עלי מהספר "הנסיך הקטן" של סנט אקזופרי. יש תנועות קטנות כל-כך, שכמעט אי אפשר להבחין בהן מבחוץ. הן לא מזיזות את הגוף, וכמעט לא משנות דבר בצורתו החיצונית — ובכל זאת משהו בתוכנו מתכוונן מחדש. מולה בנדה היא אחת מהתנועות האלה: פעולה עדינה שנעשית בשורש הגוף, כמעט בסוד, ומחזירה אותנו למקום שבו מתחילה היציבות. היא לא דרמטית ולא בולטת לעין, אבל כשהיא מתעוררת נכון - היא מייצרת איכות עמוקה. איסוף פנימי שמעמיד אותנו אחרת בעולם. מה זה בעצם? בנדה (BANDHA) אפשר לתרגם כ"סכ

בימים מתוחים כל כך – עם אזעקות, שיבושים, חדשות קשות – יש תחושה שכולם ממליצים: תירגעו.תנשמו עמוק. תעשו מדיטציה. תמתחו. תשתחררו... וכשאנחנו מתעוררים באמצע הלילה לקולות אזעקה, וחוזרים למיטה עם הלב שעדיין דופק חזק - כולנו מחפשים איך להירגע מהר. אבל יש משהו שאני רוצה לשתף איתכם, שלמדתי מעבודה עם אנשים במצבי כאב וחרדה לאורך השנים: לפעמים עצם הניסיון להירגע הוא מה שמונע מאיתנו להירגע באמת. כשאנחנו אומרים לעצמנו "עכשיו אני חייבת להירגע", "זה לא יעיל שאני כל כך מתוחה", "למה אני לא מצל

לפעמים אנחנו צריכים לעצור. פשוט לעצור. להתנתק מהמרוץ היומיומי ולפגוש את עצמנו מחדש. יש דברים שאי אפשר לגעת בהם בשיעור יוגה בודד. יש תובנות שמתפתחות רק כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להיכנס לתהליך עמוק יותר, כשאנחנו נותנים לשכבות להתקלף בעדינות. מה קורה כשמתנתקים באמת? - מתחילים לשמוע את הקול הפנימי שבדרך כלל מוסתר ברעש היומיום. - מגלים מחדש את היכולת להיות בשקט עם עצמנו. - פוגשים את הגוף שלנו ברמה עמוקה יותר. - מזהים דפוסים ותבניות שקשה לראות בשגרה. - מקבלים כלים שאפשר לקחת הביתה, לח

האם ידעתם שבכל יום אנחנו נושמים בממוצע כ-20,000 נשימות? כן, ממש ככה - בזמן שאתם קוראים את השורות האלה, הריאות שלכם ממשיכות לעבוד במרץ, בלי שנרגיש בכלל. יחד עם זאת, מערכת הנשימה היא המערכת היחידה בגופנו שפועלת הן באופן אוטומטי והן בשליטה מודעת. נסו לקחת עכשיו נשימה מודעת, מלוא הריאות. איך זה מרגיש? נשימה מודעת היא עולם שלם בפני עצמו. הריאות שלנו הן הרבה יותר מסתם שני "שקים" שמתמלאים באוויר. עם כ-300 מיליון (!!) נאדיות ריאה, הן מהוות מערכת מורכבת שמשתרעת על פני שטח פנים עצום. ב

כמעמיקים להתבונן בכפות הרגליים מגלים עולם שלם של חכמה ויופי בחלק הזה של גופנו, שלעתים קרובות אנו לוקחים כמובן מאליו. הנה כמה תובנות מעניינות שליקטתי כדי שיישארו איתכם: 🦶 הידעת? - בכל כף רגל יש 26 עצמות, 33 מפרקים ומעל 100 שרירים, גידים ורצועות! - הבוהן הגדולה היא חלק קריטי מ"שרשרת קינטית" המשפיעה על היציבה של כל הגוף. 💪 הקשר המפתיע לשרירי הליבה כשאנחנו מפעילים נכון את כפות הרגליים, אנחנו למעשה מפעילים גם את שרירי הליבה שלנו! זה קורה דרך רצף של תגובות שריריות שמתחילות מכ